מריבות בין אחים

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?

לפני שנתחיל יש נתון מעניין שכדאי שנשים לב אליו- ילדים מבלים יותר זמן עם האחים שלהם מאשר עם כל אדם אחר . נכון שזה מרגש?

לפי מחקרים שנעשו, עד גיל 11 ילדים מבלים כשליש מהזמן הפנוי שלהם עם האחים שלהם. גם בגיל ההתבגרות מצאו שמתבגרים מבלים זמן ממושך עם האחים שלהם, למרות העובדה שבגיל הזה כבר יש להם עיסוקים רבים מחוץ לבית.

אחת המטרות שלנו כהורים זה ליצור חיים משותפים המושתתים על אהבה ואמון.

כדי להצליח ליצור חיים כאלה אנו צריכים ללמד את הילדים שלנו איך לריב? איך ליצור חיים בהם יש קונפליקטים מצד אחד, ומצד שני התנהלות בדרך מכובדת גם בתוך הקשיים. במילים אחרות, אנחנו צריכים ללמד אותם איך לווסת את הרגשות שלהם גם בסיטואציות מאתגרות יותר.

מעוניינים לפתור מריבות בין אחים? לקביעת פגישה או בכל שאלה נוספת חייגו: 054-948-2237 או השאירו פנייה בצור קשר ואשמח לעמוד לשירותכם!

איך לא כדאי להתערב במריבות בין אחים?

מחקרים מדברים על כך שכשאנחנו כהורים מענישים, מאיימים או מפרידים בין הילדים – לא נחשבת לפתרון יעיל במיוחד.

מעורבות שכזאת מספקת לילדים הנחיות ישירות על איך המריבה אמורה להיפתר, אך היא לא מקנה להם דרך נכונה להתמודד.

למרות זאת ייתכן שנשתמש גם בדרך כזאת כי לעיתים בחיי היומיום שלנו, אנחנו מחפשים פתרון מידי.

חשוב לדעת שדרך כזאת אמנם תמנע מהילדים את ההזדמנות ללמוד לפתור קונפליקטים אך דרך כזאת תיתן לנו שקט (שלעיתים נחוץ) ולא תהווה פתרון לטווח ארוך.

מריבות בין אחים דרכי התמודדות להורים? איך עושים את זה?

איך נצליח לתווך את המריבות שלהם?? קודם כדאי לעבור מתפקיד השופט – לתפקיד המגשר.

כשאנחנו מתערבים אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש צד פוגע וצד נפגע, ואז בלי לשים לב, אנחנו מנציחים את התפקידים (של הפוגע והנפגע) של הילדים. במילים אחרות אנחנו, כהורים שמים על הילד "תווית" והילד מתנהג בהתאם לתווית ששמנו לו.

אחד הדברים שיכולים לעזור לנו לעבור לתפקיד המגשר זאת ההבנה שאנחנו לא באמת יודעים מה קרה בין הילדים.

מריבות בין אחים הן פועל יוצא של מערכת יחסים שלימה ביניהם. במקרים רבים אין לנו את התמונה השלימה ואנחנו לא יכולים לדעת מה בדיוק קרה.

ולכן כדאי להורה להיות צד שלישי , ניטרלי ולעזור לילדים לפתור את המריבה בדרך רגועה ולא אימפולסיבית.
כשאנו רוצים לפתור מריבות לטווח ארוך כדאי לתרגל עם הילדים מיומנויות שונות תוך כדי מריבה.

כגון היכולת לווסת רגשות קשים (קנאה , כעס). היכולת לעמוד על שלנו/ לוותר. היכולת לשכנע. היכולת להיות אמפטי כלפי אח/ אחותי. היכולת לנהל משא ומתן. היכולת להתנצל ולסלוח. היכולת למצוא פתרונות אפקטיביים וכדומה.

כלומר , כהורים עלינו לתווך את המריבות. בהדרכת הורים ניתן לקבל כלים למיומנויות אלה. וללמוד מה כדאי לומר ובאיזה אופן.

בכל שאלה ולקביעת הדרכת הורים פרטנית חייגו: 054-948-2237 או השאירו פנייה בצור קשר ואשמח לעמוד לשירותכם!

באופן הזה ההורה הפך את המריבה ללמידה חברתית משמעותית, ולאחר שיחזור על כך מספר פעמים, גם הילדים יילמדו לתקשר ביניהם בצורה יעילה יותר, במקום לפנות למריבה ולאלימות.

מה עושים כשהילדים נוהגים באלימות? אם יש אלימות הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להפסיק את האלימות. כדאי לעשות זאת נעשה על ידי הוראה סמכותית, ובלי להיכנס לשיפוט מי צודק .

מריבות בין אחים בוגרים – איך להתמודד?

על גיל ההתבגרות יש הרבה מה ללמוד , אך במאמר זה אתמקד ביחס שלנו למריבות בין אחים בוגרים.

ככל שנבין שאנחנו בתפקיד המגשר ולא בתפקיד השופט, ונקנה לילדים שלנו את המיומנות השונות שכתבתי לעיל ונלמד אותם שככה זה אצלינו בבית- גם על המתבגרים זה ישפיע.

כמובן שיהיה לנו יותר קל אם נתחיל בתהליכים אלו כשהם עדיין צעירים אך גם אם לא התחלנו בשלבים מוקדמים , לא נורא.

השיח וההבנה שיחסים הם דבר מורכב ויש עליות ומורדות ואנחנו צריכים ללמוד מהדברים יעצימו גם את המתבגרים.

בכל שאלה, ייעוץ וקביעת פגישה איתי חייגו: 054-948-2237 או השאירו פנייה בצור קשר ואשמח לעמוד לשירותכם!